הלכות הרמב"ן על נדרים ל״ד

1 ומחזיר לו את אבידתו. *פליגי בה ר' אמי ור' אסי חד אמר לא שנו אלא בשנכסי בעל אבידה אסורה על מחזיר ואע"ג א בפרוטה דרב יוסף פרוטה דרב יוסף לא שכיח אבל נכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה לא מהדר משום דקא מהני ליה וחד אמר אף בנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה מהדר וכי מהדר ליה ב מטעם דנפשיה קא מהדר ליה והלכתא אף בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה מהדר וה"ה נדרו הנאה זה מזה דמ"ד לא מהדר סליק ליה בקושיא.

2 בעא מיניה ר' חייא בר אבין מרבא ככרי עליך ונתנו לו מהו ככרי א"ל כי איתיה ברשותיה הוא דאסור או דילמא עליך א"ל ועלויה שוייה הקדש א"ל פשיטא דאע"ג דיהבין ליה במתנה אסור דאי לא עליך לאפוקי מאי לאפוקי דאי מגנב גנבא א"ל לאפוקי דאי אזמניה עלה